סקירת ההיסטוריה של יצירת המודלים
הדור הראשון: משחר ההיסטוריה ועד היום, עיבוד מתכות באופן ידני, התכה, יציקה, רקיעה, חיתוך וניסור, הלחמה, שזירה, שיבוץ אבנים, צביעה ועוד.
הדור השני: גילוף שעווה באופן ידני, התחלה ממגוון סוגים של שעוות, קשות יותר או פחות, אלסטיות יותר ופחות וגילוף בהן עם סכינים רחבות וגם צרות ועדינות עד להגעה לצורה הקרובה ביותר למודל הרצוי (טבעת, תליון, עגיל או כל תכשיט אחר). בעת הגילוף בדרך כלל מודדים עם כלי מדידה (קליברים) את הגדלים של התכשיט וגם את עובי החומר אשר לבסוף גם יקבע את משקל התכשיט ואת עלותו.
בין חסרונות השיטות האחרונות: חוסר דיוק, זמן יצירה ארוך, הצורך במיומנות ידנית גבוהה, קושי ליצור סימטריה באופן ידני בין שני צדדים של חלק שאמור להראות אותו דבר ומגבלה אדירה יחסית לשיטה הממוחשבת שמאפשרת ליצור כל צורה מעשית שעולה על הדימיון.
הדור השלישי: יצירת המודל באמצעות המחשב וגרפיקה תלת מימדית בתוכנת ריינו שאותו שולחים להדפסה במדפסת תלת מימד ברזולוציה גבוהה ובחומר סינטטי דמוי שעווה שניתן ליציקה. זאת הינה הדרך החדשה והמתקדמת ביותר ליצירת מודלים (אבי-טיפוס) של תכשיטים.
בשתי הדרכים האחרונות לוקחים את השעווה לבית יציקה של תכשיטים שזה ייעודו והוא הופך אותה למתכת על ידי תהליך של יציקת שעווה נעלמת. באותה הדרך יוצרים מגוון יציקות מתכת אחרות במגוון תחומים לרבות פסלי ברונזה גדולים.
הידע התיאורטי והמקצועי
תוכנת ריינו מאפשרת ליצור מודלים מסוגים רבים מאד, מגורדי שחקים מעוצבים ליאכטות ועד לתכשיטים קטנים.. כלי תחבורה, ריהוט, עיצוב מוצר כמו פלסטיקה של כל מה שמסביבנו, אדריכלות בניין, תכנון, יצירת הדמיות ותוכניות לביצוע של כל אובייקט תלת מימדי שקיים.
אך כדי ליצור אובייקט כלשהו, יש צורך בידע התיאורטי של אותו אובייקט. למשל, אם היינו מתבקשים ליצור אופניים, היינו צריכים לדעת את החוקים המסורתיים של יצירת אופניים: מידות כלליות, צורת השלדה, עובי השלדה, גובה הכידון, רוחב הכידון, קוטר סיבוב הפדלים, גובה הפדלים, המרחק בין הפדלים ועוד ועוד.. רק עד שמתחילים ליצור משהו מתחילים להבין כמה שאלות עולות ממנו.
עבור כלי שיט למשל, נצטרך לדעת אם הוא בנוי נכון לשהייה במים, אם הוא יצוף (ריינו מספקת גם הידרוסטטיקה ומאפשרת לדעת את זה) וכל דבר אחר שנכון לתחום ולכל תחום התורה שלו.
בתחום התכשיטים הדבר בדיוק אותו דבר, יש סוגי תכשיטים שאותם צריך להכיר שהם נפוצים ומסורתיים, למשל, טבעת סוליטייר (Solitaire Ring) או תליון דיאנה (Diana Pendant) וצמיד טניס (Tennis Bracelet) ועוד רבים, לדעת מידות שונות של מספר רב של סוגי חלקים מגוף הטבעת ועד לשיניים לשיבוץ יהלומים ממגוון סוגים כמו לאבנים גדולות (גם יהלומים) וסוגי שיבוצים כמו פאבה (Pave), שיבוץ updeck, שיבוץ עם קירות גלנץ, שיבוצי מריחה, לדעת לבנות צירים מורכבים לעגילים, תליונים, שרשראות וצמידים שבנויים מחוליות, לבנות מנעולים ולשוניות אבטחה למנעולים במידת הצורך כדי שלא יפתחו ועוד ועוד..
טיפ אישי:
כל מי שמעוניין להפוך למודליסט של תכשיטים, יהיה חייב ללמוד את החומר התאורטי הזה בנוסף ללימוד התוכנה עצמה.
אם אתם חדשים ביצירת תכשיטים ומעוניינים להיכנס לתחום, ככלל אם שואלים אותי אני ממש לא ממליץ ללמוד את השיטות המסורתיות של הצורפות הקלאסית כפי שהיא מוזכרת כאן למעלה בדור הראשון כיוון שעם הטכנולוגיה של היום, אין ממש טעם בשיטות ה”פרימיטיביות” של פעם למרות שלפעמים אנשים אומרים שהם אוהבים “להרגיש עם הידיים”, לרוב זה לא כלכלי, למעט הדברים היחידים שעדיין אפשר וצריך לעשות רק ביד כמו העיבוד שלאחר היציקה ושאר העבודות: ליטוש ראשוני ופוליש להברקה סופית, ניסור, הלחמה, שיבוץ, כיפוף שיניים לשיבוץ, שיבוץ סוגי שיבוץ לא נפוצים ויצירת טקסטורות: למשל לקחת ראש של מברשת משערות מתכת על דרמל (Dremel- השם הלא רשמי של המקדחה שהצורף מחזיק ביד) ויצירה של מרקם, טקסטורה של מתכת מוברשת על תכשיט (למשל Brushed gold). דבר שמפאת העובי המיניאטורי של השריטות, לא ניתן להשיג בדיוק את אותו האפקט במודל ממוחשב ויציקה.
את רוב העבודות הנ”ל ניתן למסור לבעלי מלאכה לאחר שלב יציקת המודל, צורף ומשבץ, על מנת שיסיימו את התכשיט בעבור עלויות סבירות לעומת רכישת כל הכלים הנדרשים כדי לעבד תכשיטים, למידת המיומנויות הנדרשות (והמלצתי היא שעדיף על ידי שיעורים פרטיים מצורף ולא במסגרת לימודים ארוכה יותר שתיקח יותר זמן ולא בהכרח תיתן ערך מוסף) והשקעת הזמן הנדרש בעיבוד וסיום התכשיטים.
בשורה התחתונה: אם אתם חדשים בתחום ורוצים להיכנס אליו, אתם צריכים ללמוד את התאוריה של התכשיטים, לדעת איך תכשיט נבנה, מה מסורתי לעשות, איך הדברים אמורים להראות (עוד לפני שהתחלתם להמציא בעצמכם) ולדעת מה הוא המשך תהליך היציקה והעיבוד של התכשיט ולאו דווקא לדעת לעשות אותו. שכן גם המודליסטים שגילפו בשעווה עשרות שנים, לא בהכרח עשו גם את הצורפות של אותו מודל שהם גילפו.